| Shay ( @ 2007-04-29 03:13:00 |
| Current music: | Laurent Garnier - The sound of the big babou |
Higher Education
Someone from my Cognition & Perception class had the temerity to send an e-mail to all the students in our class suggesting that we say a big "fuck you" to this ridiculous strike and please, come study.
Naturally, he was bombarded (with all the mailinglist along with him) with quasi-socialist bumper-sticker-slogans about solidarity and how he should allow them to strike while at the same time demanding that he not be allowed to study.
To this I replied the following, cut for Hebrew (sorry):
חבריי לספסל,
"שביתה" מוגדרת כסכסוך עבודה בין מועסקים ומעסיקים, בדרך כלל בין התאחדות עובדים לבעלי הון.
מערכת היחסים שבין ציבור הסטודנטים והאוניברסיטה איננה כזו, ואף איננה אנלוגית לכזו, לכן תמוהה בעיניי הדרישה שלכם לסולידריות בעניין ה"שביתה", שכן אין כאן בעל הון שנפגע כתוצאה מהשביתה ושלא ייפגע אם חלק מהציבור (בעלי "תודעה כוזבת" כפי שיקראו להם מארקסיסטים) יחליט "לשבור" אותה. ציבור של סטודנטים שאיננו מגיע לאוניברסיטה איננו פוגע באוניברסיטה בטווח הקצר, ויתרה מזו, אין זה כלל בכוונות המאבק לפגוע באוניברסיטה ממילא. היחידים הנפגעים באופן ישיר מה"שביתה" הם אנחנו, שכן כבר שילמנו על השעורים הללו, וכאמור קיים סיכוי לא-בלתי-סביר שהשיעורים הללו לא יושלמו לנו (ואף אם יושלמו, ודאי ישנו לנו תוכניות לקיץ), וכיו"ב.
בעצם, מה שאתם מבקשים הוא המשך הסולדיריות בפגיעה בסטודנטים, כפי שדורשים ראשי המאבק.
לא אכביר במילים עד כמה לטעמי המאבק הזה מתנהל בצורה שאין לי איך לתארה מלבד "ילדותית", אבל אני חושב שנהיר לכל שהמשך קיומה מותנה בהמשך "השביתה" וזה, חברים, לא פלטפורמה שעל גבה מתנוסס מאבק חברתי אמיתי. לו היינו רציניים וכנים ב"מאבקנו", היינו מוכנים לעשות זאת גם תוך כדי שמתקיימים שיעורים. ויתור על כלי ה"שביתה" (שכבר ביססנו שאיננו פוגע באיש מלבד הציבור הנאבק) איננו אמור להאט את המומנטום של המחאה, לו זו נבעה מרוח מחאה אמיתית.
בכלל, מגוכח בעיניי שהדגל אותו מנסים לנופף בסיפור הזה הוא דגל חברתי; איפה היו כל האנשים האלה כששמענו על אמהות חד-הוריות שלוקחים להם ממעט הכסף שהמדינה הזרימה להן, הגימלאים במצוקה, עובדי רשויות מקומיות שלא שילמו להם חודשים רבים, ניצולי שואה רעבים ללחם וכו'. אני מבקש אותכם, תסתכלו בראי ותענו לי, האם לא הייתם מוכנים לשלם עוד איזשהו סכום כל שנה ללימודים, ובתנאי שלא יהיו ניצולי שואה רעבים בארץ? האם באמת בראש סדר העדיפויות החברתי במדינה עלות ההשכלה הגבוהה בישראל? האם אתם מודעים לכך שגם לרשום ילד לגן עולה בין 700-1500 ש"ח לחודש? האם עלות ההשכלה ה"נמוכה" לא "חמור" יותר מעלות ההשכלה הגבוהה?
למען גילוי נאות, מודה אני שמלכתחילה לא הזדהיתי ואינני מזדהה עם מטרות המאבק הזה. יש לי חילוקיי דעות עקרוניים עם מארגני המאבק לגבי טבעה הרצוי של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל (מי שמעוניין, סיכם את דעותיי טוב מכפי שאי פעם אוכל לנסח אותם בעצמי צ'רלס מוריי, מחבר "עקומת הפעמון" במאמר דיעה המצ"ב), שלא לדבר על הסמכות הניתנת להם להיאבק בשמי ובשם ציבור סטודנטים גדול שלא שייך לאגודת הסטודנטים או שאינו נוטל חלק בפעילות אגודת הסטודנטים כגון הבחירות לאגודה, או שסתם איננו סבור שאותם האנשים שהוא הסמיך לדאוג לו למכונות צילום זולות הוא כמשתמע מכך אותם האנשים שהוסמכו להיאבק בשמו פוליטית עם אידיאולוגיה הלקוחה היישר ממדבקות פגוש וטוקבקים בויינט.
כולנו מסכימים שמצב ההשכלה הגבוהה בישראל דורש שינוי. זו הסיבה שהוקמה וועדת שוחט מלכתחילה. אז בואו נשמע מה היא מציעה, בואו נשתף איתה פעולה ונביע במסגרתה את החששות שלנו במקום לפסול אותה על הסף טרם הגישה את מסקנותיה ולפני שאיזושהי ממשלה קיבלה את מסקנותיה והחליטה לפעול על פיהם. אם זה לא ימצא חן באיננו אז, אני מבטיח שתמיד יהיה אפשר למחות על כך.
מקווה לראותכם,
שי
I'm tired of being hijacked.